בישול – הבילוי האהוב עליי ועל בעלי

spaghetti-1392266__180

הרבה מנשות העולם ירימו גבה ברגע שיקראו את הכותרת למאמר זה אבל מדובר במשפט נכון אשר גם בעלי וגם אני נחתום עליו בכל הזדמנות. בעלי ואני הכרנו לפני שנים בבר שעבדתי בו. הוא היה ועדיין איש עסקים ואני הייתי ברמנית. מיד הרגע שהוא התיישב על הבר הייתה לנו שיחה קולחת אשר סבבה בעיקר את עולם הבישול. אני הייתי סטודנטית למשפטים והעבודה בבר הייתה ההזדמנות שלי להתקרב לעולם האוכל והוא אהב לבשל ארוחות לחבריו כאשר לא היה בנסיעות עבודה בחו"ל. הופתענו לגלות ששנינו אוהבים את אותו סגנון בישול ואוהבים לבשל לחברים ולארח אותם. תוך כדי השיחה גילינו שכל אחד מאיתנו היה בטיול אשר היה בחזקת מסע קולנרי בצרפת ואיטליה אשר במהלכו רכש כלים נוספים לסגנונות בישול שונים ואף אפיה. כאשר התחלנו לצאת התחלנו "לשלב שמחות" ולבשל יחד

היינו מדברים מבעוד מועד ומסכמים מה יהיה התפריט לארוחת ערב ורוכשים את המוצרים בהתאם. מאחר ושנינו לא אכלנים גדולים, לרוב ארוחת הערב הייתה מורכבת משתי מנות אבל הקפדנו שהמוצרים יהיו האיכותיים ביותר ולכן פנינו לחנויות עם המוצרים האיכותיים ביותר: את הירקות והפירות קנינו בשוק האיכרים בנמל, את הבשר במעדנייה ידועה ליד הבית שלי דאז ואת היין בחנות היין הקבועה שהייתה בתחילת הרחוב. הדייט שלנו היה הלכה למעשה הבישול המשותף של ארוחת הערב ואז הגשתה לשנינו

תוך כדי בישול ארוחת הערב היינו משוחחים וחולקים מחשבות זה עם זו וכך יצרנו לעצמנו חוויה משותפת אשר שירתה את הצרכים שלנו בשני רבדים: ראשית נוצרה לנו תשתית טובה לבלות יחד ללא שתיקות מעיקות או הפסקות מביכות – מאחר והיינו עסוקים בהכנת המזון היה שיח רציף לאורך הדרך והיינו עסוקים כך שגם אם היה שקט הוא היה הרמוני והתאים לאווירה. שנית, מאחר ובלאו הכי היינו מסיימים יום עבודה רעבים, היינו מבשלים לעצמנו את ארוחת הערב במקום שכל אחד יאכל בנפרד ורק אז ניפגש. מאז אנחנו מבשלים יחד כמעט כל ערב בהתאם לסוג האוכל שמתחשק לנו לאכול באותו היום